הגנות מפני תביעת לשון הרע ופגיעה בפרטיות במסגרת תלונה ללשכת עוה"ד

מבוא

התובעים הינם שלושה אחים, המתגוררים בכפר קאסם. נתבע 5 (להלן - קאסם), הוא בנו של המנוח אלטורי מחמד ז"ל (להלן - המנוח), שהלך לעולמו ביום 20.1.2005, והיה אחיהם הבכור של התובעים. הנתבעת 4 (להלן - עו"ד זילברמן) מייצגת את קאסם בהליכים המשפטיים השונים שנקט התובע 1 (להלן - עו"ד אלטורי) נגד קאסם ואחרים בערכאות שונות. נתבע 1 מועסק כרופא משפחה אצל נתבעת 3, במרפאה בכפר קאסם, הנתבעת 2.

ההליך בתיק זה הינו חלק ממאבק משפטי רחב בין הצדדים. בעבר פתח עו"ד אלטורי במספר הליכים משפטיים נגד קאסם. בחלק מההליכים אלו נתבעה גם  עו"ד זילברמן.

ביום 26.4.2006 הגיש עו"ד אלטורי והתובע 3 תביעה בבית המשפט למשפחה בכפר סבא (תמ"ש 25911/02) נגד עיזבון המנוח, קאסם ונתבעים נוספים. בתביעתם טענו התובעים שם לבעלות בחלק מהנכסים, שנכללו בעיזבון המנוח. במסגרת תביעה זו הגיש עו"ד אלטורי מסמכים, שלטענת עו"ד אלטורי, נחתמו על ידי המנוח. קאסם טען, כי החתימה מזויפת. בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא קיבל את טענת קאסם, וקבע שהמסמכים מזויפים. עו"ד אלטורי הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי - מרכז, בטענה שלא ניתן לו לחקור את המומחית מטעם בית המשפט. בהסכמת הצדדים בוטל פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, והתיק הושב אליו. כעת ממתין התיק למתן פסק דין חדש.

ביום 17.2.2009, הגיש עו"ד אלטורי בבית משפט השלום בירושלים (ת"א 2769/09) תביעה נגד הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, עו"ד זילברמן, קאסם ונתבעים נוספים. בתביעתו עתר עו"ד אלטורי לחיוב הנתבעים בתשלום פיצוי בגין נזקים, שנגרמו לו - לטענתו - כתוצאה מפעולותיהם של קאסם ועו"ד זילברמן. לטענתו של עו"ד אלטורי שם, קאסם ועו"ד זילברמן הגישו נגדו תלונות למשטרת ישראל  וללשכת עורכי הדין, בנוגע לטענת הזיוף, שהוזכרה לעיל. הגשת התלונות מנעו מתן רשיון עריכת דין לעו"ד אלטורי, ועקב כך נגרמו לו נזקים נפשיים ונזקים אחרים. בפסק דינו מיום 19.8.2013 דחה בית משפט השלום בירושלים את תביעתו של עו"ד אלטורי תוך חיובו בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 45,000 ש"ח. ערעורו של עו"ד אלטורי לבית המשפט המחוזי בירושלים (ע"א 36645-10-13) נמחק בהסכמה תוך הפחתת סכום הוצאות המשפט בהן חוייב עו"ד אלטורי בבית משפט השלום.

ביום 13.10.2009 הגיש עו"ד אלטורי בבית המשפט השלום בתל אביב
(ת"א 7161-10-09‏) תביעה נוספת, והפעם נגד עו"ד זילברמן בלבד. בתביעה זו תבע עו"ד אלטורי סכום של 130,400 ש"ח בגין לשון הרע שפרסמה עו"ד זילברמן אודותיו. מדובר בתביעה נוספת בעילות דומות לעילות, שהוזכרו בכתב התביעה בבית משפט השלום בירושלים. גם תביעה זו נדחתה בפסק דין מיום 18.2.2013 תוך חיובו של עו"ד אלטורי בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 35,000 ש"ח. ערעורו של עו"ד אלטורי לבית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"א 5036-04-13) נדחה בפסק דין מיום 3.2.2014, מבלי לחייב את עו"ד אלטורי בהוצאות נוספות. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגיש עו"ד אלטורי בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון ( רעא 1708/14‏).

לטענת הנתבעים דנן, עו"ד אלטורי טרם שילם את הוצאות המשפט בהם חוייב בבתי המשפט השונים, ואף נפתחו נגדו מספר תיקי הוצאה לפועל בעניין זה. עוד טוענים הנתבעים דנן, כי תיקי הוצאה לפועל נוספים בסכומים של מאות אלפי ש"ח נפתחו נגד עו"ד אלטורי בגין חוב מזונות אותם חוייב לשלם לאשתו לשעבר.

ביום 26.10.2011 הגיש עו"ד אלטורי לבית משפט זה תביעה נוספת נגד קאסם ונתבע נוסף (ת"א 37145-10-11) לתשלום סך של 10,789 ש"ח. תביעה זו נמחקה על ידי כב' השופטת ריבה שרון ביום 24.12.2012 תוך חיובו של עו"ד אלטורי בהוצאות בסך 7,000 ש"ח, 3,500 ש"ח לכל אחד מהנתבעים. על פסק דין זה הגיש עו"ד אלטורי ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז (ע"א 43687-01-13). בפסק דינו של כב' השופט עופר גרוסקופף מיום 28.4.2013 נקבע, כי הערעור נדחה, ככל שהוא נוגע לקאסם,  תוך חיובו של עו"ד אלטורי בתשלום הוצאות נוספות לקאסם בסך 1,500 ש"ח.

התביעה שבפנינו הוגשה ביום 21.5.2009. התביעה מורכבת משני ראשי נזק עיקריים.

בראש הנזק הראשון עותר עו"ד אלטורי לחיוב עו"ד זילברמן וקאסם בתשלום פיצויים בסך 65,000 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לעו"ד אלטורי, לטענתו,  מפעולות שונות של קאסם ועו"ד זילברמן, בעילות דומות לאלו שהוזכרו בתביעות שהוגשו לבתי המשפט בתל אביב ובירושלים. בהחלטתי מיום 13.1.2014 חוייב עו"ד אלטורי להפקיד פיקדון בסך 25,000 ש"ח להבטחת הוצאות הנתבעים. עו"ד אלטורי לא הפקיד פיקדון זה גם לאחר הארכה שניתנה לו. לפיכך, נמחקה התביעה בתיק זה, ככל שנגעה לעו"ד אלטורי, בפסק דין חלקי מיום 28.1.2014, תוך השארת שאלת החיוב בהוצאות לפסק הדין הסופי בתיק. על פסק דין חלקי זה, ערער עו"ד אלטורי לבית המשפט המחוזי - מרכז (ע"א 60066-03-14). הדיון בערעור זה עתיד להתקיים ביום 14.7.2014.

בראש הנזק השני, תובעים שני אחיו של עו"ד אלטורי, התובעים 2-3, תשלום פיצוי בגין נזקים, שגרמו להם - לטענתם - הנתבעים 1-5 בחשיפת מסמכים רפואיים ונתונים רפואיים של התובעים 2-3 ופגיעה בפרטיותם.

בפסק דין זה אתייחס לתביעה, ככל שהיא נוגעת לתובעים 2-3 בלבד, וכן לשאלת חיובם של כל התובעים בהוצאות.

טענות התובעים 2-3

לטענת התובעים 2-3, ביום 30.6.2008 הגישו קאסם ועו"ד זילברמן ללשכת עורכי הדין התנגדות להסמכתו של עו"ד אלטורי כעורך דין תוך צירוף שני מסמכים רפואיים. הפניה ללשכת עורכי הדין מצורפת כנספח ת/6 לתצהיר עדותו של עו"ד אלטורי (להלן - התלונה). המסמכים מצורפים כנספחים ג1 ו-ג2 לתלונה. במסמכים אלו מצויינים פרטים רפואיים שונים של התובע 2. כך גם מצויינת שם עובדת היותו של התובע 2 מאושפז מספר פעמים "בבית חולים גהה" החל מדצמבר 1988, והיותו במעקב פסיכיאטרי שוטף. כמו-כן ציינו קאסם ועו"ד זילברמן בתלונה, כי גם הנתבע 3 חולה נפש, שאושפז אף הוא "בבית חולים גהה".

לטענת התובעים, נתבעים 1-3, מסרו לקאסם ולעו"ד זילברמן מידע שלא כדין, והפרו את החובות המוטלות עליהן, לשמירה על חיסיון המידע הרפואי.

כמו כן, בהגשת התלונה הפרו קאסם ועו"ד זילברמן מספר חובות חקוקות: סעיף 244 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (שיבוש מהלכי משפט); סעיף 19 לחוק זכויות החולה,תשנ"ו-1996 (שמירת סודיות רפואית); סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (פגיעה בפרטיות); וסעיף 70(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984 (איסור פרסומים).

טענות נתבעים 1-3

הנתבעים 1-3 מכחישים מכל וכל הטענה ולפיה חשפו שלא כדין מסמכים רפואיים של מי מהתובעים. הנתבעים 1-3 טוענים, כי כל הטענות כלפיהם הינן סתמיות, בלתי מפורטות, ללא כל ביסוס או פירוט בנוגע לדרך העברת המסמכים הנטענת לנתבעים 4-5.

זאת ועוד, בכתב התביעה נטענו טענות רק לגבי מסמכים הקשורים לתובע 2 ואין כל טענה נגד הנתבעים 1-3 הנוגעת לתובע 3, כך שיש למחוק את התביעה נגד הנתבעים 1-3, ככל שהיא נוגעת לתובע 3.